מָה עוֹשִׂים עִם אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה???
לִפְנֵיכֶם מִסְפַּר סְגֻלּוֹת הַטְּמוּנוֹת בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים:
א. *הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה סְגֻלָּה
לִשְׁמִירָה* – רַבִּי חַיִּים פָלָאגִ’י זצ”ל כָּתַב כִּי שְׁמִירַת הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה הִיא סְגֻלָּה לִשְׁמִירָה בְּדֶרֶךְ. כֹּה דְּבָרָיו: “סְגֻלָּה לִשְׁמִירָה בַּדֶּרֶךְ לָקַחַת מִן הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה, וְאִם נִמְצָא בַּמָּקוֹם סַכָּנָה וְאֵין אִתּוֹ הָעֲרָבוֹת – יִזָּכֵר הֵיכָן שָׂם אֶת הָעֲרָבוֹת הַחֲבוּטוֹת בְּבֵיתוֹ וְיוֹעִיל לוֹ”.
יָדוּעַ כִּי הָ’אוֹר שָׂמֵחַ’ הָיָה נוֹתֵן לַחַיָּלִים אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה, וְהֵם נִצְּלוּ בְּנִסִּים מִסְפַּר פְּעָמִים. עַל כֵּן כְּדַאי שֶׁהַחַיָּלִים יִשְּׂאוּ עֲלֵיהֶם עֲלֵי הָעֲרָבָה, וְשֶׁבַּעֲלֵי רְכָבִים יָשִׂימוּ בְּרִכְבָּם מֵעֲלֵי הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה, כִּסְגֻלָּה לִשְׁמִירָה מִפְּנֵי תְּאוּנוֹת דְּרָכִים.
ב. הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה סְגֻלָּה לִבְרָכָה בְּפַרְנָסָה – בְּסֵפֶר ‘כֶּתֶר שֵׁם טוֹב’ מוּבָא כִּי רָאוּי לְהַנִּיחַ אֶת עֲלֵי הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה בְּתוֹךְ הָאַרְנָק, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁיַּצְלִיחַ בְּמִסְחָרוֹ.
ג. הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה סְגֻלָּה כְּנֶגֶד פְּחָדִים – בְּסֵפֶר ‘יָפֶה לְלֵב’ כָּתוּב כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּחָדִים מֵחֲלוֹמוֹת רָעִים, יִקַּח מֶעָלֵי הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה וְיָשִׂים מִתַּחַת לְכַר עָלָיו יָשֵׁן. בְּ’סֵפֶר הַמִּדּוֹת’ לְרַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלָב כָּתוּב כִּי הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה הִיא סְגֻלָּה כְּנֶגֶד פַּחַד.
ד. עֲלֵי הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה מְסֻגָּלִים לְהַשְׁקִיט אֶת הַיָּם מִזַּעְפּוֹ – בְּסֵפֶר ‘וַיִּקְרָא אַבְרָהָם’ נֶאֱמַר שֶׁסְּגֻלָּה לְהַשְׁקִיט הַיָּם מִזַּעְפּוֹ הִיא לִזְרֹק לְתוֹכוֹ מֵעֲלֵי הָעֲרָבָה הַחֲבוּטָה.
ה. הַשְׁאָרַת הַלּוּלָב בַּבַּיִת הִיא סְגֻלָּה לִשְׁמִירָה – בְּשֵׁם הַחִידָ”א מוּבָא כִּי רָאוּי לָשִׂים אֶת הַלּוּלָב עַל פֶּתַח הַבַּיִת, כִּסְגֻלָּה לִשְׁמִירָה.
ו. סְגֻלָּה לְלֵדָה קַלָּה הִיא לְהָסִיר אֶת הַפִּטָּם שֶׁל הָאֶתְרוֹג – מְקוֹר הַסְּגֻלָּה הוּא בְּסֵפֶר ‘נָזִיר שִׁמְשׁוֹן’ עַל מַסֶּכֶת סֻכָּה, שֶׁמְּצַיֵּן כָּךְ: “נָהֲגוּ נָשִׁים מְעֻבָּרוֹת לִקַּח הָאֶתְרוֹג בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רָבָא, וּמוֹצִיאוֹת הֲפִטְמוֹת, וְאַחַר שֶׁמְּסִירוֹת הֲפִטְמוֹת מֵחַלְקוּת צְדָקָה לַעֲנִיִּים, כָּל אַחַת כְּפִי יְכָלְתָּהּ, וּמְכַוְּנוֹת שֶׁיַּצִּילָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁעַת לֵדָה, וְיֵצֵא הַוָּלָד בַּר קְיָמָא”. עוֹד מְצֻיָּן בְּסֵפֶר הַטַּעַם לְכָךְ: “וְהַטַּעַם כִּי עֵץ הַדַּעַת לְמָאן דַּאֲמַר שֶׁהָיָה אֶתְרוֹג, אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת הֵבִיא מִיתָה לְעוֹלָם, וְנָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן”.
מָרָן הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצ”ל כָּתַב בְּסִפְרוֹ ‘חָזוֹן עוֹבַדְיָה’ כִּי רָאוּי לְקַיֵּם סְגֻלָּה זוֹ רַק לְאַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה – כֵּיוָן שֶׁעַד סִיּוּם חַג הַסֻּכּוֹת הָאֶתְרוֹג ‘מֻקְצֶה לְמִצְוָה’ וְאֵין לִפְסֹל אוֹתוֹ.